חקלאים בכמה אזורים מאמצים פאנלים סולאריים כחופה הגנה לגידולים, ותומכים בפרקטיקה-מתרחבת מהירה המכונה חקלאית. הגישה משלבת ייצור חקלאי קונבנציונלי עם מערכות פוטו-וולטאיות, תוך שימוש באותה אדמה לגידול מזון וייצור חשמל.
חוקרים מציינים שגידולים רבים אינם נהנים מאור שמש מלא וישיר לאורך כל היום. ניסויים במספר מדינות מראים שהצללה חלקית יכולה לשפר את התפוקה של ירקות ופירות, כולל ברוקולי, סלרי, ענבים, חסה, פלפלים ותותים. הלוחות יוצרים מיקרו אקלים קריר יותר שחוסכים במים ומגנים על צמחים מחום מוגזם, רוח וברד.
ההתעניינות באגרי-וולטאיקה הואצה ככל שעלויות האנרגיה הסולארית ירדו. חקלאים רבים רואים כיום באנרגיה סולארית דרך משתלמת להבטיח זרם הכנסה שני תוך הפחתת החשיפה שלהם לשוקי סחורות תנודתיים ולתנאי מזג אוויר קשים. קבוצות בתעשייה מצביעות על עד 14 יתרונות פוטנציאליים-בחווה, החל מייצור חשמל ועד להגנה מפני מזג אוויר קיצוני, חיסכון במים ותמיכה בתעסוקה מקומית.
מסגרות רגולטוריות באירופה עודדו אימוץ מהיר. גרמניה, צרפת ואיטליה קבעו חקיקה חקלאית, בעוד שפרויקטי פיילוט בודקים התקנות פאנלים אפילו על עצי פרי. בסין, פרויקטים גדולים בקנה מידה- מנוצלים במאמצי שיקום קרקע, עם לוחות שמצללים אזורים מושפלים או מדבריים כדי להקל על החזרת הצמחייה.
בארה"ב, הפיתוח המסחרי גובר למרות חילוקי דעות פוליטיים על מדיניות האנרגיה. סקרים ברחבי מדינות כפריות, ממישיגן ועד טקסס, מצביעים על כך שרוב גדול של התושבים רואים בחיוב פרויקטים סולאריים-ו-חקלאיים משולבים, תוך ציון שימור עבודה והכנסה נוספת לחקלאים.
הערכות סביבתיות מצביעות על כך שמערכות אגרוולטאיות יכולות להפחית את פליטת הפחמן בהשוואה להפעלת חוות סולאריות ושדות יבול בנפרד. ניתוח מחזור חיים מצא שמערכות משולבות פולטות פחות פחמן באופן משמעותי ודורשות הרבה פחות אנרגיה מאובנים.
אנליסטים אומרים שהצמיחה של אגרי-וולטאיקה מונעת בעיקר על ידי כלכלה: תשואה פוטנציאלית גבוהה יותר והכנסה קבועה מייצור חשמל משפרים את הרווחיות של החווה. התועלת הסביבתית, על אף שהיא ניכרת, נתפסת כיתרון משלים ולא כמניע העיקרי מאחורי התרחבות המגזר.
