חוקרים מאוניברסיטת ציריך גילו תגלית משכנעת במדעי החקלאות. הם חושפים שמגוון ביולוגי בתוך מיני צמחים יכול להפחית באופן משמעותי את נזקי היבול מאוכלי עשב, מה שעלול להפחית את ההסתמכות על חומרי הדברה. פורסם ב-Nature Communications, המחקר מציג מושג חדש של "התנגדות אסוציאטיבית", שבו גנוטיפים שונים של צמחים בתוך אותו מין משתפים פעולה כדי להרתיע מזיקים.
מחקר השדה ערך ניסויים נרחבים עם צמח המודל Arabidopsis thaliana, הכולל 199 גנוטיפים שמקורם ברחבי העולם. במשך שנתיים, חוקרים שתלו יותר מ-6,400 צמחים בשילובים אקראיים וספרו בקפידה מקרים של אוכלי עשב על ידי ניתוח של למעלה מ-52,000 חרקים.
ד"ר Kentaro Shimizu, מנהל המחלקה לביולוגיה אבולוציונית ולימודי סביבה ב-UZH, הדגיש את הטכניקה האנליטית החדשנית שפותחה במהלך מחקר זה, המכונה Neighbor GWAS. שיטה זו, בהשאלה מושגים מהפיסיקה המשמשת לחקר אינטראקציות מגנטיות, הותאמה להבנת אינטראקציות גנטיות בין צמחים התורמות להפחתת הנזק של אוכלי עשב.
התוצאות פורצות הדרך גילו כי ערבוב אסטרטגי של גנוטיפים צמחיים מסוימים יכול להפחית את הנזק של אוכלי עשב בשיעור של עד 25%. גישה זו ממנפת את המגוון הגנטי של הצמחים כדי לשפר את עמידות היבול והתפוקה ללא התערבויות כימיות נרחבות.
השלכות המחקר חורגות מעבר לתפוקה מוגברת: על ידי הפחתת השימוש בחומרי הדברה, שיטות חקלאיות יכולות לשמר מגוון ביולוגי רחב יותר של חרקים ולתרום לקיימות סביבתית. שימיזו ציין גם כי שיטה זו מציעה פתרון מעשי להשתלבות בפרקטיקות החקלאות הקיימות, במיוחד עבור גידולים מרכזיים כמו חיטה ואורז, שהמידע הגנומי שלהם כבר זמין.
מחקרים וניסויים נוספים יכולים לחדד את התחזיות הגנומיות הללו, ולהפוך אותן לנגישות ואפשריות יותר עבור חקלאים ברחבי העולם, במטרה להגביר את הפרודוקטיביות תוך שימור מערכות אקולוגיות טבעיות.
