שאלת הבחירה בין השכרת חלקה לבין חקלאות עצמאית של הקרקע עולה אצל רוב בעלי החלקות החקלאיות. כך דיווחה קרן הקרקע של אוקראינה, לפי agronews.ua.
חלקם שואפים ליציבות ולמינימום טרחה, בעוד אחרים שואפים להכנסה מקסימלית ושליטה מלאה על אדמתם. כדי לקבל החלטה מושכלת, חשוב להבין את זכויותיו של בעל קרקע ואת ההשלכות של כל אפשרות.
מה בעל קרקע יכול לעשות עם האדמה שלו
מי שבבעלותו חלקת קרקע חקלאית משטח מסוים זכאי לרשותו באופן חופשי על אדמתו, שכן היא רכושו הפרטי.
עם זאת, ישנו "אבל" חשוב: ניתן להשתמש בקרקע רק במסגרת ייעודה.
לדוגמה, אם יש למישהו חלק של 3 דונם המיועד לייצור חקלאי מסחרי, אסור להשתמש בו לבניית חפצים למגורים, בריכות או בנייה אחרת, גם אם מקרים כאלה מתרחשים בפועל. קרקע כזו מיועדת אך ורק לגידול גידולים חקלאיים - חיטה, חמניות, תירס, פולי סויה וכו'.
שינוי לא מורשה של ייעוד הקרקע מהווה עבירה על החוק ועל הבעלים להיות מודעים לכך.
לפיכך, לבעל חלקת קרקע חקלאית יש את הזכות:
- עיבוד הקרקע באופן עצמאי;
- להשכיר אותו;
- למכור אותו;
- להחליף אותו;
- מתנה את זה;
– ויתור על זכויות בעלות לטובת הקהילה או המדינה.
עיבוד אדמה עצמאי
בעל קרקע יכול לנהל את חלקתו לפי שיקול דעתו: לגדל יבולים חקלאיים, לשתול מטעים, לקצור ולמכור את התוצרת.
במקרה זה, הם בעצם הופכים לחקלאי או יזם שמקבל החלטות בעצמם:
- מה ומתי לשתול;
- באילו דשנים ומוצרי הגנת הצומח להשתמש;
- באיזה ציוד להשתמש לקציר;
– למי ובאיזה מחיר למכור את התוצרת הגדלה.
עיבוד אדמה עצמאי יכול להביא להכנסה גבוהה יותר, אך הוא כרוך גם באחריות כספית ומס. מהרווח המתקבל מחויב הבעלים לשלם 19.5% מסים (מס הכנסה אישי, דמי ביטוח לאומי ואגרת צבא).
בנוסף, מס קרקעות נשאר חובה.
השכרת הקרקע
לא לכל בעלי המניות יש הזדמנות או רצון לעבד את הקרקע. במקרה זה, הפתרון האופטימלי הוא החכרת הקרקע לחקלאי או למפעל חקלאי שעיקר פעילותו היא ייצור חקלאי.
התועלת לבעלים ברורה - דמי השכירות שהם מקבלים עבור השימוש בקרקע שלהם. בפועל, השכרת מניה משולה לרוב להכנסה פסיבית: הקרקע עובדת ומפיקה כסף ללא השתתפות פעילה של הבעלים.
ניואנסים מס תלויים בסטטוס של השוכר:
- בדרך כלל, השוכר משלם מס הכנסה אישי ואגרת צבא;
– אם השוכר הוא משלם המס המאוחד של הקבוצה הרביעית, הם משלמים גם את מס המקרקעין במקום הבעלים;
– במידה והשוכר אינו משלם מס מאוחד של קבוצה ד' או הסכם החכירה אינו רשום בפנקס זכויות הקניין של המדינה, חלה חובת תשלום מס המקרקעין על בעל הקרקע, והודעת המס הרלוונטית נשלחת על ידי רשויות המס.
אם השוכר הוא אדם טבעי, בעל המניה משלם בעצמו מס הכנסה ואגרת צבא.
חשוב גם לזכור: לאף אחד אין זכות לכפות על הבעלים לחכור את הקרקע. האדם בוחר את השוכר בעצמו, שכן שוק השכרת הקרקע הוא תחרותי. הבעלים יכול להשוות את התנאים של חברות חקלאיות שונות, לבחור את המשתלמות ביותר ולסכם חוזה בתנאים מקובלים.
אין תשובה אוניברסלית לשאלה "מה עדיף - השכרה או טיפוח עצמאי".
השכרה מספקת יציבות ומינימום סיכונים. טיפוח עצמאי מציע הכנסה גבוהה יותר, אך גם כרוך באחריות, הוצאות ונטל מס גדולים יותר.
לכן, לפני קבלת החלטה, חשוב להעריך לא רק את הרווח הפוטנציאלי אלא גם את המשאבים, הזמן, המוכנות לסיכונים וההשלכות המשפטיות. מסמכים המבוצעים כהלכה והבנה של כללי המס הם המפתח להבטיח שהקרקע באמת עובדת עבור הבעלים, במקום ליצור בעיות.
