מחקר שפורסם לאחרונה ב-Nature מצביע על כך שהתחממות האקלים-לטווח ארוך תורמת להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה בקרקעות. במהלך תקופה של 11 שנים, החוקרים הבחינו בעלייה של כמעט 24% בשפע הגנים העמידות לאנטיביוטיקה (ARGs) בקרקעות עשב מחוממות. ממצאים אלה מצביעים על כך ששינויי אקלים עשויים לשמש מניע נוסף לעמידות לאנטי-מיקרוביאלית, לצד הגורמים המבוססים של שימוש לרעה באנטיביוטיקה ושימוש יתר.
המחקר, שנערך בין 2009 ל-2020 על חלקות ערבות-גבוהות ניסיוניות, הדמה תרחישי אקלים עתידיים על ידי הגדלת טמפרטורות הקרקע ב-3 מעלות צלזיוס באמצעות תנורי אינפרא אדום. דפוסי גשם טופלו גם כדי לשחזר בצורת ומשקעים קיצוניים, וצמחייה נחתכה מדי שנה כדי לדמות מרעה וקציר. שיטות ריצוף גנטיות מתקדמות, כמו מטאנומיקה של רובה ציד וניתוח GeoChip, הדגימו כי התחממות הגדילה הן את השפע והן את הניידות של ARGs, ובכך הקלה על העברת תכונות עמידות בין מיני חיידקים.
התוצאות הצביעו על כך שטמפרטורות גבוהות הביאו להתרבות שלActinomycetota, קבוצת חיידקים שמכילה באופן טבעי גנים רבים של עמידות. התחממות הובילה גם לעלייה בגנים המקנים עמידות לגליקופפטידים וריפאמיצינים, שניהם מחלקות אנטיביוטיקה קריטיות. ניתוחי מעבדה גילו כי חיידקים שבודדו מקרקעות מחוממות הפגינו עמידות רבה יותר ל-22 אנטיביוטיקה בהשוואה לאלו מחלקות קרירות יותר. בנוסף, נצפתה עלייה בגנים של עמידות הקשורים לפתוגנים של צמחים, מה שמצביע על כך שהתחממות האקלים עשויה לסבך עוד יותר את הניהול של מחלות יבול בחקלאות.
המחברים הדגישו כי ממצאים אלה מדגישים את הממד הסביבתי של עמידות לאנטי-מיקרוביאלית, אשר צפוי לגרום לעד 10 מיליון מקרי מוות בשנה עד 2050 אם לא יטופלו. המחקר הגיע למסקנה כי התחממות האקלים עשויה להאיץ עמידות לאנטי-מיקרוביאלית הן בקנה מידה גנטי והן בקנה מידה אקולוגי, עם השלכות משמעותיות על בריאות האדם, ייצור המזון וקיימות הסביבה. החוקרים המליצו על חקירות נוספות על פני מערכות אקולוגיות ואזורי אקלים מגוונים כדי להעריך בצורה מקיפה יותר את הסיכונים הקשורים בקרקעות מתחממות.
